רוזנטל נ' שטבהולץ ואח'

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת"א 21467-02-14

 

לפני:                                          כבוד השופטת אביגיל כהן

התובעת – המשיבה                      יולנדה רוזנטל

                                                  ע"י ב"כ עו"ד דרור נאור ועו"ד צבי הר נבו

 

                                                            -נגד-

 

הנתבעים – המבקשים                     1. יוסף שטבהולץ

                                                      2. אוורטון רמות השקעות בע"מ

                                                      3. פרקו בן ציון

                                                       ע"י ב"כ עו"ד אהוד שטיין

                                                      עו"ד אלטשולר אמיר ועו"ד סטיב גרוס


בקשת הנתבעים 2 – 3 לעיכוב הליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות:

1.הנתבעים 2 ו-3 (להלן: "המבקשים") עותרים לעיכוב ההליכים בתביעה בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק הבוררות"). לחלופין, מבוקש לסלק את התביעה על הסף מחמת השתק שיפוטי, התיישנות ושימוש לרעה בהליכי משפט, בהתאם לתקנות 100 ו- 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

 2.ביום 16.11.06 נחתם הסכם הלוואה בין המבקשים והתובעת (להלן: "המשיבה") לפיו, המשיבה הלוותה למבקשים סך של 150,000$ למימון תשלום היטל השבחה, כאשר להבטחת פירעון ההלוואה התחייבו המבקשים לחתום על שטר חוב או על המחאה משוך על החלק כעושה השטר או כמושך ההמחאה, אשר יופקד בידיו הנאמנות של נתבע 1 – הנאמן. (להלן גם: "עו"ד שטבהולץ").

 עוד נקבע כי ירשמו לטובת המשיבה שני שיעבודים (אחד מהם בדרגה ראשונה), ללא הגבלה בסכום (סעיף 9 להסכם ההלוואה).

בסעיף 4 להסכם נקבע, בין היתר, כי ההלוואה תישא ריבית חודשית בשיעור 2.5%; וכי המבקשים מתחייבים לפרוע את ההלוואה בתוך 3 חודשים מיום העמדת ההלוואה; המבקשים מתחייבים לשלם את תשלומי הריבית בגין ההלוואה פעם בחודש; ניתנה אופציה למשיבה להאריך את תקופת ההלוואה לתקופה של חודש נוסף בריבית חודשית של 3%.

בסעיף 7 להסכם ההלוואה נקבעה ריבית פיגורים בשיעור של 3% לחודש על כל סכום שלא סולק.

הסכם ההלוואה צורף כנספח 2 לכתב התביעה.

המשיבה טוענת, כי הסכם ההלוואה הופר וכי יתרת החוב, לרבות פיצוי מוסכם וחיוב ריבית,  עומדת על סך 1,959,471 ₪ נכון ליום הגשת התביעה (11/2/14).

התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי כיוון שהמשיבה תבעה גם את עו"ד שטבהולץ ששימש נאמן לטענתה.

 3.סעיף 13 להסכם כותרתו "בוררות" ונקבע בו כדלקמן:

"13.1. במקרה שתתגלה מחלוקת בין הצדדים, יעבירו הצדדים את הענין, על פי פנייתו של אחד מהם בכתב, להכרעתו של בורר דן יחיד עו"ד דורון כוכבי, רחוב בלוך 2, תל אביב.

13.2 הבורר יהיה כפוף לדין המהותי, לא יהיה כפוף לדיני הראיות וסדרי הדין, אך יהיה חייב לנהל פרטיכל ולנמק את החלטתו.

13.3 הבורר יהיה חייב לנהל פרטיכל ולנמק את החלטתו.

13.4 בעניינים דחופים העלולים לפגוע בפעילות התקינה של מי מהצדדים על פי תנאי הסכם זה יחליט הבורר תוך פרק זמן של 7 ימים.

13.5 הבורר יהיה רשאי לתת צווים זמניים, כל סוג שהוא ופסקי דין חלקיים וכל החלטה אחרת לפי שיקול דעתו וכן יתן כל צו והחלטה שמאפשר לו הסכם זה ו/או הדין לתת".

 

כלומר – מחלוקת בן הצדדים להסכם צריכה להיות מוכרעת ע"י הבורר עו"ד דורון כוכבי כפי שנקבע בהסכם.

 4.בבקשה שלפני טוענים המבקשים, כי בענייננו מתקיימים התנאים לעיכוב הליכים בתובענה והפניית הצדדים להליך של בוררות: הסכסוך נשוא התובענה נוגע להסכם ההלוואה עליו חלה הבוררות. קיים הסכם בוררות (קיימת תניית בוררות מוסכמת ומפורשת בכתב לעניין המחלוקות נשוא התובענה), המבקשים הינם צד להסכם הבוררות, המבקשים מוכנים לקיים את הליך הבוררות והמבקשים ביקשו לעכב ההליכים עוד לפני שטענו לראשונה לגופה של התובענה בכתב ההגנה.

המבקשים מדגישים, כי המשיבה היא זו שפנתה לבורר המוסכם עו"ד דורון כוכבי (להלן: "הבורר") בבקשה להפעיל את תניית הבוררות במסגרת מכתב שנשלח אליו מיום 10.11.13 (נספח 2 לבקשה), עוד בטרם הגישה את התובענה. אולם בשלב מאוחר יותר, טרם החל ההליך, חזרה בה המשיבה מבקשתה במסגרת מכתב שנשלח לבורר ואף נענה על ידו (נספח 3 לבקשה).

לבקשה צורף תצהיר מטעם נתבע 3.

 5.המשיבה מתנגדת להעברת התיק לבוררות. לחילופין, מבקשת כי אם ביהמ"ש יחליט על העברת ההליך לבוררות, ייקבע בורר אחר, מהבורר שהוסכם עליו בהסכם לטענתה, באופן חד צדדי ע"י המבקשים, מבלי שניתנה לה זכות בחירה.

המשיבה טוענת בתגובה, כי לא היתה מודעת כלל לסעיף הבוררות ומשמעותו, אשר לא הוסברה לה ע"י עו"ד שטבהולץ. כמו כן, סעיף הבוררות המופיע בהסכם ההלוואה לא התכוון לסוג זה של הליך, בו פעלו המבקשים במרמה, הפרת אמונים ומצגי שווא כלפי המשיבה, כי אם לשם מחלוקת כנה העלולה להתגלע בין הצדדים. המשיבה טוענת כי עוולות הרמייה, מרמה ותרמית בהן עוסקת התובענה, מהוות טעם מיוחד המצדיק את אי העברת התיק לבוררות והן מחייבות דיון בפני שופט.

עוד טוענת המשיבה, כי עו"ד שטבהולץ אשר אינו קשור בהסכם ובסעיף הבוררות, הינו הנתבע העיקרי והחלטת ביהמ"ש שלא להעביר את התיק לבוררות תתרום לקיצורו של ההליך, שכן אם תתנהל התביעה בפני שתי ערכאות, תמתין ערכאה אחת עד לסיום ההליך בערכאה אחרת והמשיבה תיאלץ להשתתף בשני הליכים.

 בתצהיר שצורף לתגובת המשיבה מצהירה המשיבה כי לא היתה מודעת למשמעות סעיף הבוררת בהסכם ההלוואה, שלא הוסבר לה ע"י עו"ד שטבהולץ או מי מהמבקשים.

 עוד הצהירה בסעיף 2 לתצהיר כי "לא זו, אלא שאיני מכירה כלל את עו"ד כוכבי, ואיני יודעת מה הקשר של עו"ד כוכבי עם עו"ד שטבהולץ, או מי מהנתבעים, ובוודאי שלא הסכמתי ולא הייתי מסכימה כי עניינים הקשורים בהסכם ההלוואה, ובזכויותיי לקבלת כספים על פיו, יתבררו בפני בורר כלשהוא, אותו איני מכירה ולא שמעתי מעולם על שמו עד קבלת ההסכם ערוך לחתימה, ואיני יודעת טיב קשריו עם הלווים או עם עו"ד שטבהולץ". (הדגש במקור- א.כ.).

 6.בתשובה לתגובה הוסיפו המבקשים וטענו, כי חתימת הסכם ההלוואה נעשתה במשרד של עו"ד שטבהולץ בנוכחות הצדדים, כאשר המשיבה הכירה היטב את כלל סעיפי ההסכם ואת תניית הבוררות. נטען כי, עיון במחלוקות נשוא התיק מעלה כי המחלוקות הן באשר לגובה התשלומים שקיבלה המשיבה מהמבקשים, כך שאף לטענת המשיבה תניית הבוררות נועדה לשם פתרון מחלוקות באשר לגובה התשלום.

עוד נטען כי בהתאם לפסיקה, אין בצירוף נתבע כדי להביא לאי כיבוד תניית בוררות הקיימת בין הצדדים ואין מניעה לכך שהתובע ינהל תביעתו בשתי ערכאות על אף שקיימים נתבעים נוספים שאינם צד להסכם ומשכך אינם כבולים לתניית הבוררות. המבקשים טוענים כי במקרה דנן, המשיבה לא הצליחה להצביע על טעם מיוחד שיש בו כדי להתנער מתניית הבוררות, גם במקרה בו תצטרך לנהל שני הליכים נפרדים.

לתשובה לתגובה צורף תצהיר מטעם נתבע 3.

 7.ביום 30.6.14 צירפו המבקשים מכתב מטעם עו"ד שטבהולץ שהתקבל במשרד ב"כ המבקשים בו מצוין כי חברת הביטוח של עו"ד שטבהולץ הודיעה, כי היא מסכימה להעברת ההליך לבוררות ועיכוב ההליכים בביהמ"ש, ובלבד שהבוררות תנוהל כפי שנקבע בהסכם ההלוואה ותתנהל בפני עו"ד דורון כוכבי.

 8.בתגובת המשיבה מיום 23.7.14 חזרה המשיבה על עמדתה וציינה כי היא אינה מסכימה כי התיק נגד נתבע 1 , כמו גם יתר הנתבעים, יידון בהליכי בוררות ובפני עו"ד כוכבי כבורר.

המשיבה טענה כי "ברור כי הנתבע 1 יהא מעוניין כי התיק יתברר בפני עו"ד כוכבי, אשר הנתבע 1 הוא זה שמינה אותו בהסכם ההלוואה, כבורר, זאת על דעת עצמו, ומן הסתם הינו מכר טוב של הנתבע 1".

 עוד מציינת המשיבה כי בנוגע לעו"ד שטבהולץ, ממילא הדין אינו מאפשר לאלץ אותה לנהל את הדיון נגד נתבע 1 בפני בורר וזה יהיה מכביד מנשוא לנהל את התביעה בפני שתי ערכאות.

 

9.ביום 30.9.14 התקיים בפני דיון בבקשה דנן. ב"כ הצדדים חזרו על עמדתם בנוגע לבוררות וויתרו על חקירת עדים. יחד עם זאת, הצדדים הסכימו להליך גישור בפני עו"ד אורית אסנין.

בהחלטתי מיום 30.9.14 קבעתי כי היה ולא תוגש הודעה כלשהי על ידי מי מהצדדים בנוגע להליך הגישור עד ליום 30/11/14, אזי תשלח ההחלטה בבקשה לצדדים.

משלא הוגשה הודעה בנוגע להליך הגישור או כל הודעה אחרת, ניתנת בזה ההחלטה בבקשה.

 10.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה יש לעכב את ההליכים בתובענה שבפני עד אשר תוכרע בבוררות התביעה בין המשיבה למבקשים וזאת מהנימוקים הבאים:

א)סעיף 5 לחוק הבוררות קובע, כי:

"(א) הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

...

(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."

 

ב)אין חולק כי המשיבה והמבקשים חתמו על הסכם הלוואה אשר במסגרתו קיימת תניית בוררות, וכי טרם הגשת התביעה, המשיבה היא זו שפנתה בעצמה לכב' הבורר.

כלומר – היתה מודעת היטב לכך שהסכסוך צריך להתברר במסגרת בוררות.

בהסכם ההלוואה יש הסכמה מפורשת להליך של בוררות ואף ננקבה בהסכם זהות הבורר והנחיות נוספות הנוגעות לניהול הבוררות.

תניית הבוררות בהסכם מפורשת, ברורה ומפורטת.

 התביעה שלפני הוגשה מכוח הסכם ההלוואה. סעיף הבוררות הינו חלק מההסכם והוא כתוב כאמור, בצורה מובנת ופשוטה. אין בידי לקבל את טענת המשיבה כי לא היתה מודעת למשמעות סעיף הבוררות בהסכם. כשם שהיא מבינה היטב את סעיפים 4 ו-7 להסכם ההלוואה הקובעים ריבית חודשית וכן ריבית פיגורים ולא טוענת כי אינם תקפים, כך גם סעיף 13 להסכם ההלוואה הינו סעיף ברור ומפורש והוא חלק בלתי נפרד מההסכם בין המשיבה למבקשים.

 ד)בענייננו, מתקיימים התנאים לעיכוב הליכים המנויים בסעיף 5 (א) לחוק הבוררות ולא מצאתי קיומו של "טעם מיוחד" שמונע את העברת התובענה לבוררות בהתאם לסעיף 5 (ג) לחוק הבוררות.

הטענות נגד הבורר נטענו בעלמא וללא כל פירוט; ולמעשה, מדובר בחשש סתמי ביותר לקשר בינו ובין עו"ד שטבהולץ. (יצוין כי עו"ד שטבהולץ נכח בדיון שהתקיים ביום 30/9/14 והכחיש קשר של חברות בינו ובין עו"ד כוכבי - ראה עמ' 2 שורה 13 לפרוטוקול.) לא הוכח ולו בקמצוץ קשר כלשהו בין הבורר המוסכם ובין המבקשים.

 זאת ועוד, המחלוקת בין המשיבה ועו"ד שטבהולץ לא תתברר כלל במסגרת הבוררות לאור סירובה של המשיבה ולמרות הסכמת עו"ד שטבהולץ ומייצגיו לברר את המחלוקת במסגרת הבוררות שתתנהל בפני כב' הבורר עו"ד כוכבי.

למרות העובדה שאכן התביעה נגד עו"ד שטבהולץ תתברר בבימ"ש לאור עמדת המשיבה ואילו התביעה כנגד המבקשים מקומה בבוררות, אין בידי לקבל את טענות המשיבה הנוגעות ליעילות הדיון.

 התובענה שלפני עניינה בחוב בגין הפרת הסכם ההלוואה שעומד לטענת המשיבה על סך 1,959,471 ₪.

בכתב ההגנה מטעם המבקשים נטען כי ההלוואה נפרעה ולא נותר כל חוב לתשלום.

 אם אכן החוב שולם כולו או חלקו, ברור שיש לכך השלכות ביחס לתביעה נגד עו"ד שטבהולץ שנדרש בתביעה לשלם אף הוא את חוב המבקשים, בנסיבות בהן בכל מקרה יש צורך להכריע בשאלות שבמחלוקת במסגרת היחסים שבין המשיבה למבקשים ורק לאחר מכן לדון בעניינו של עו"ד שטבהולץ, לא מצאתי כי העברת התביעה לבוררות תסרבל ותעכב את ההליך.

 במסגרת הבוררות תוכרע הטענה אם קיימת יתרת חוב בגין ההלוואה ומה סכומה ואין מקום לדון בטענות עו"ד שטבהולץ בביהמ"ש בטרם יוכרע עניין זה.

לפיכך, אין להמשיך את ההליכים בתובענה שבפני עד אשר תוכרע התביעה בין המבקשים למשיבה במסגרת הבוררות.

 לאחר שיסתיים ההליך בבוררות, תוגש בקשה לחידוש ההליכים בתיק שבפני.

 המבקשים – הנתבעים 2-3 מסכימים להעברת ההליך לבוררות ואף נתבע 1, שאינו חתום על הסכם ההלוואה ותניית הבוררות הסכם לבוררות בהתאם לתנאים שנקבעו בתניית הבוררות; אולם, המשיבה היא זו שמתנגדת לניהול ההליך בבוררות.

אין מקום בנסיבות העניין לאפשר למשיבה לחמוק מתניית הבוררות בשל כך שבחרה לצרף נתבע נוסף (הוא נתבע 1) לתביעה שהוגשה על ידה.

 למעלה מן הצורך אף אציין כי המחלוקות נשוא התובענה נוגעות ללב ליבו של הסכם הלוואה ואין מניעה כי בורר יידון בהם. זהו המקרה הקלאסי המתאים לבירור סכסוך באמצעות הליך בוררות.

            ה)באשר לזהותו של הבורר –

זהותו של הבורר צוינה, כאמור, בסעיף 13 להסכם ההלוואה ואין כאמור, כל טענה מבוססת המצדיקה קביעת בורר אחר.

11.לסיכום:

 א)ההליכים בתובענה יעוכבו בהתאם להוראות ס' 5 (א) לחוק הבוררות.

 

ב)התובענה ביחס למשיבה והמבקשים תועבר לבוררות בפני כב' הבורר עו"ד דורון כוכבי כפי שנקבע בהסכם ההלואה שנחתם בין הצדדים.

 ג)ביחס לתביעה שבין התובעת ועו"ד שטבהולץ:

הדיון בתיק ידחה ללא מועד בהתאם לתקנה 153 לתקסד"א.

לאחר שפסק הבוררות יהיה חלוט, ניתן יהיה לבקש החזרתו לרשימת התיקים הפתוחים.

ד)המשיבה תישא בהוצאות המבקשים (הנתבעים 2 – 3) ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.

 ה)המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

 

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ה, 07 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.