אילן רונן נ' טי ג'י אי השקעות מניבות (2008) בע"מ

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ת"א 5210-06-12

 

לפני:                       כבוד השופטת רחל ערקובי

המבקשים:               1. טי ג'י אי השקעות מניבות (2008) בע"מ

                              2 . טי, גי אי, השקעות נדל"ן בע"מ

                              3. יוסף טוביהו   

                              4. שרון שאתי

                              5. מי – טובים מערכות טיהור מים בע"מ     

        6. טי. ג'י. איי. פיור בע"מ

            -נגד-

המשיבים:                אילן רונן

החלטה

לפניי בקשת הנתבעים לפסול מותב זה מלהמשיך ולדון בתיק שבעניינם, הנמצא בשלבים סופיים  טרם מתן פסק דין. אציין, כי בקשת הפסילה הגיעה לשולחנו של ביהמ"ש לאחר הגשת הסיכומים הסופיים כאשר ביהמ"ש היה עסוק בקריאתם של סיכומים אלו במטרה ליתן פס"ד.

טענתם העיקרית של הנתבעים במסגרת הבקשה מבוססת על החשש כי מותב זה נחרץ בשל עמדה קדומה בתיקים אחרים ולפיכך אין הם מקבלים משפט צדק.

על מנת לבסס טענתם, כי מעשה גורלם נחרץ בכל ההליכים באופן גורף בשל דעה קדומה של בית המשפט וללא קשר לנסיבות התיק הציגו הנתבעים השוואה בין שני פסקי דין שניתנו על ידי מותב זה, פס"ד  בת"א 32892-02-10 פאר ואח' נ' טי. גי. אי השקעות נדל"ן בע"מ שניתן על ידי ביום 27.7.14 (פסק דין פאר") ות"א 24920-02-10 איגל נ' טי .גי.אי השקעות נדלן ואח' שניתן על ידי ביום 28.8.14 (להלן: "פסק דין איגל"). 

לטענתם המותב שאל עובדות מפסק דין בעניין פאר לפסק דין איגל ומכוחם חייב את הנתבע 2 בחבות אישית.

עוד טענו הנתבעים, כי הדעה הקדומה המעלה חשש למשוא פנים באה לידי ביטוי בקביעות באשר למהימנות העדים במסגרת פסקי הדין פאר ואיגל.

טענה נוספת של הנתבעים התייחסה לקביעה במסגרת פסק הדין איגל אשר לטענתם ניתנה שלא בצדק. 

מנגד טוען התובע, כי בקשה זו הינה ניסיון פסול לדחות קבלת פסק דין וניסיון לעכב את בירור התובענה לתומה תוך גרימת עינוי דין בלתי סביר ללא הצדק סביר.

טוען התובע, כי הגם והיו נכונות טענותיהם של הנתבעים באשר לפסקי הדין פאר ואיגל אין עסקינן בטענות הרלוונטיות לפסילת שופט ולתובענה דנא.

דיון ומסקנות:

הנתבעים מבקשים, כי מותב זה יפסול עצמו בשל חשש מדעה קדומה בתיקים אחרים אשר נדונו בפניי בעניינם.

ס' 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984 קובע, כי בעל דין רשאי להגיש בקשה לפסלות שופט אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

כאמור בפסיקה המבחן לפיו יש לדון בטענת פסלות שופט הינו מבחן "האפשרות הממשית" של משוא פנים כלפי אחד מבעלי הדין או דעה משוחדת מצידו של השופט .

בב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל קבע כב' הנשיא אגרנט [כתוארו דאז] מהי המשמעות של מבחן האפשרות הממשית, וכך קבע:

"....מבחן "האפשרות הממשית" אין משמעותו, כי כדי להסיק בדבר קיום האפשרות של נגיעה כאמור, יש לתהות לפני ולפנים במצב הלך מחשבותיו ( STATE OF MIND ) של השופט שמבקשים לפסלו; משמעותו היא, שמן הנסיבות החיצוניות הכרחי להתרשם שקיימת אפשרות מאד מסתברת, שאכן נבצר מהשופט לשפוט את דינם של בלי-הדין באובייקטיביות הדרושה".

בענייננו למעשה טוענים הנתבעים, כי לאור עמדתי אשר הובעה בפסקי דין קודמים הנוגעת בין היתר למהימנותם , דעתי הינה נחרצת באשר לעניינם קבועה מראש ואינה אובייקטיבית.

סבורני כי דין טענת הנתבעים להידחות, ואפרט. 

בפס"ד עפ 1988/94 דני בראון נ' מדינת ישראל פ"ד מח(3) 608, 623,  הבחין כב' השופט י' זמיר בין דעה קודמת לבין דעה קדומה וכך ציין:" רק כאשר דעה קודמת להיות נחרצת וסופית, ללא אפשרות סבירה של שכנוע ושינוי, הרי היא דעה קדומה . ורק דעה קדומה יוצרת אפשרות ממשית של משוא פנים שיש בה כדי לפסול שופט".

בפסקי דין כבר נקבע כי אין בעובדה כי שופט דן בעבר או דן בהווה בעניינם של בעלי דין כשלעצמו כדי להצביע על אפשרות ממשית למשוא פנים.

ובעניין זה אביא דבריו של כב' הנשיא ברק[כתוארו דאז] בע"פ מדינת ישראל נ' דוד חן, פ"ד נא(4)673, 676- 677:

טענה בדבר הופעה קודמת לפני שופט כיוצרת חשש ממשי למשוא פנים מועלית פעמים רבות כנימוק לפסילת שופט. בשורה ארוכה של פסקי-דין, דחה בית-משפט זה טענה כאמור... בית-המשפט קבע, באופן חד - משמעי, כי עצם העובדה שבפני אותו שופט התנהלו או מתנהלים משפטים נוספים – בין שאלה תיקים אזרחיים, ובין שאלה תיקים פליליים, בין שפסק לזכותו של צד ובין שפסק לחובתו – אין בה, כשלעצמה, כדי לפסול השופט מלדון בעניינו של אותו צד פעם נוספת... ...

הנה-כי-כן, קיומה של היכרות קודמת אינה צריכה ליצור אצל השופט הממוצע והסביר כל נטייה לחומרה או לקולה, ואין בה כדי להצביע על אפשרות ממשית למשוא פנים בפני ערכאת הערעור. אכן, תחושה סובייקטיבית של מתדיין, שלפיה הופעותיו הקודמות בפני בית-המשפט יוצרות חשש ממשי של משוא פנים, איננה מהווה, כשלעצמה, עילה לפסילת השופט. הנחת יסוד היא, כי בית - המשפט מסוגל להחליט בעצמו אם היכרותו הקודמת של השופט את הנאשם, בשל הופעות קודמות של הנאשם בפניו, מונעת ממנו את היכולת לשפוט דין צדק.

בענייננו אכן הונחו בפניי מספר תיקים בעניינם של הנתבעים כאשר בחלקם כבר ניתנו פסקי דין.

במסגרת התיקים שהונחו בפניי דובר על תביעות של משקיעים שונים בנכסים שונים הנמצאים במקומות שונים בעולם נגד הנתבעים השונים אם באמצעות בעלי החברות אישית ואם באמצעות החברות שבבעלותם.

אכן מצאתי מכנה משותף בין התיקים שעה שבכולם מצאתי זהות אינטרסים בין החברה המתווכת/המשווקת אשר תווכה בעסקאות המקרקעין השונות לבין החברה היזמית של הנכסים, אשר הייתה בין היתר בעלת זכויות בנכסים לבין חברת הנאמנות, אשר למעשה היא אשר החזיקה בכספי המשקיעים.

אלא שלא זהות האינטרסים בין החברות השונות והעניין האישי של מי מהנתבעים היא, אשר הנחתה את בית המשפט במתן פסקי דין לחובתם של הנתבעים בפסקי הדין השונים, ולא היא היוותה את הגורם המכריע, אלא העובדה כי הנתבעים לא הוכיחו עד כה בתיקים אשר הובאו בפניי, כשכל תיק נבחן לגופו, כי למעשה הכספים אשר הועברו לידיהם מידי המשקיעים אם באמצעות החברה המתווכת ואם בדרך אחרת אכן הועברו לחשבון הנאמנות ואכן הוצאו לטובת הפרויקט, כשכל המידע כולו וכל הראיות מצויים בידיהם הם.

המידע הנוגע לאופן השימוש בכספי המשקיעים, ההוצאות שהוצאו לטובת הפרוייקט נשוא התובענה, בצורה מלאה ומוחלטת מצוי בשליטתם המלאה והבלעדית של הנתבעים.

הנתבעים הם ששולטים לא רק במידע, אלא באופן הבאתו לביהמ"ש לעיונו, ולפריסתו בכל תיק ותיק.

הנתבעים לו היו בוחרים להמציא את המידע לתיק ביהמ"ש בצורה מלאה ועניינית ואם אכן הייתי מוצאת, כי הנתבעים פעלו בנאמנות לטובת המשקיעים והכספים הוצאו לטובת הפרוייקט, בהחלט ייתכן כי למרות זהות האינטרסים המסקנה הסופית הייתה משתנה.

כל תיק ותיק נבחן באריכות בצורה עניינית, לגופו, על העובדות המפורטות בו ולרבות העדויות הספציפיות שניתנו בו בהקשר לראיות שהובאו בפניי בתיק, כששמעתי באורך רוח ובסבלנות רבה כל תיק ותיק על עובדותיו.

אציין כי ייתכן ונפלו טעויות קולמוס בידי מאחר שאכן התיקים התנהלו בפניי במקביל, ועל כך הנני מתנצלת אולם עניין זה וודאי שאין בו כדי להעיד כי דעתי הייתה קבועה מראש או נחרצת וכי פעלתי במשוא פנים בתיק כלשהוא רק לאור זהות הנתבעים.

די בעיון בפסקי הדין כדי להיווכח כי אכן כך הדבר.

לאור האמור לעיל, הבקשה לפסלות שופט נדחית.

מאחר וביהמ"ש התחייב כי יעשה כל מאמץ להביא לסיומו של התיק בפסק דין בהקדם ומאחר וביהמ"ש שוקד על מלאכת כתיבתו של פס"ד, יואיל ב"כ הנתבעים להודיע לביהמ"ש האם בכוונתו להגיש ערעור לביהמ"ש העליון על החלטה זו. ככל וכן אמתין בטרם הוצאת פס"ד  עד להכרעה בערעור.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ה, 20 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.