סנדרה מסיקה נ' רמפל סלולר סטוק מרקט בע"מ

 

בית דין אזורי לעבודה תל אביב – יפו                                  12 מאי 2011

ס"ע 12860-07-10

 

בפני: כב' השופטת הדס יהלום

תובעים:                                     סנדרה מסיקה

 

-נגד-

 

נתבעים:                                     1. רמפל סלולר סטוק מרקט בע"מ

                                                 2. רם פלר         

ב"כ תובעים                                1. עו"ד שחר ולנר, משרד עו"ד אלטשולר-ולנר

ב"כ נתבעים                                1. עו"ד שילוני

 

החלטה

 

1. התובעת הגישה תביעה בעקבות הליך פיטורים בו פוטרה מעבודתה.

2. הנתבעים הגישו בקשה לסילוק על הסף של חלק מעילות התביעה וכן עתרו למחיקת סעיפים מכתב התביעה.

אלה הטענות בבקשה:   

א. בין הצדדים נחתם שטר התחייבות ובו התניית בוררות לפיה כל מחלוקת בין הצדדים תיעשה בפני בית הדין צדק של העדה החרדית בראשות הרב קרליץ ולחילופין לבוררות בפני הרב סילמן .

ב. נטען כי הבוררות כבר החלה בחודש 7/08 .

ג. נטען לחילופין לכך שהתובעת דורשת סעדים שאינם קיימים בדין הישראלי ואינם בסמכות בית הדין לעבודה, בהתייחס לתביעות שעילתן פגיעה בפרטיות, הטרדה מאיימת, תקיפה, כליאת שווא, גרימת סבל, התנכלות.

ה. התביעה ללשון הרע - אינה מגלה עילה בהעדר פרסום של לשון הרע.

ו. כתב התביעה כולל טענות מבישות וכי צורפו תמלילים בניגוד לדין.

3. בתגובה לבקשה, טענה התובעת כדלקמן:

א. כתב התביעה כולל עילות קוגנטיות שאינן יכולות להתברר בבוררות. 

ב. בין הדין הארצי לעבודה קבע כי שטר הבוררות בטל מעיקרו.

ג. לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעה נגד נתבע 2, בהיותו בעל שליטה בנתבעת 1, מנהל אישי וישיר של התובעת ולאור המעשים המיוחסים לו בכתב התביעה.

ד. כמו כן ניתן להטיל עליו אחריות אישית מכח דוקטרינת הרמת מסך.

ה. בין הדין לעבודה מוסמך לדון בעילות נזיקיות, כסמכות שבגררא.

ו. באשר לחוק הגנת הפרטיות, מוסמך בית הדין לדון בתביעה מכוח עילת הפרת חוקה חקוקה.

ז. אין למחוק את רכיב התביעה שעניינו התנכלות.

ח. אין למחוק את רכיב התביעה שעניינו לשון הרע.

ט. אין מקום לסלק את התביעה על הסף.

4. המבקשים הגישו תגובה לתגובה.

5. לאחר עיון בכתב התביעה וטענות הצדדים להלן החלטה בבקשה.

6. בוררות

עיון בכתב התביעה מעלה כי כרוכות בו עילות מתחום משפט עבודה הקוגנטי, כגון פיצויי פיטורים, חופשה וכיוצ"ב, וכן עילות נוספות כגון לשון הרע והטרדה מינית.

7. הלכה היא מלפני בית הדין הארצי, כי לא ניתן להעביר לבוררות זכויות קוגנטיות.

משכתב התביעה כולל גם עילות קוגנטיות וגם אחרות, לא מצאנו לנכון להפריד בין העילות ואנו קובעים שיש לברר את כולם בבית הדין לעבודה.

8. כך לשם דוגמא, התביעה לפיצויי פיטורים שהיא תביעה קוגנטית, כרוכה באופן בלתי ניתן להפרדה בעילות התביעה שעניינן לשון הרע והטרדה מינית.

פיצול ההליך והעברת חלקו לבוררות, כטענת הנתבעים, יגרום לכך שיישמעו ראיות פעמיים, פעם אחת בבית הדין לעבודה בתביעת הפיצויים ופעם שנייה בבוררות, והכל בגין מסכת עובדתית אחת.

9. אף מטעם זה אין מקום לאכוף את תניית הבוררות שבין הצדדים.

10. נוכח קביעתנו לעיל, אין אנו מוצאים לנכון בשלב זה, לקבוע מסמרות בשאלת תוקפה של תניית הבוררות שבין הצדדים ולהכריע במחלוקת בסוגיה זו, כפי שעולה מכתבי הטענות.

11. סוף דבר, טענת עיכוב הליכים מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות, נדחית.

12. עילות נזיקיות

לטענת הנתבעים, כתב התביעה כולל עילות שאינן בסמכות בית הדין לעבודה.

13. עילת "התנכלות"

כפי טענת התובעת בתגובה שהגישה, תוך הפנייה לסעיף 3(ב) לחוק למניעת הטרדה מינית, יש לראות עילת תביעה זו כחלק מעילת הטרדה מינית. כך מצוין אף בסעיף 116 לכתב התביעה.

14. עילת "פגיעה בפרטיות"

התובעת משתיתה את עילת התביעה על הוראות חוק הגנת הפרטיות תשמ"א- 1981. 

חוק זה הינו חוק נזיקי, כאמור בסעיף 4 שבו ולפיכך אינו בסמכות בית הדין לעבודה.

רכיב התביעה שעניינו הגנת הפרטיות, נמחק בזאת מכתב התביעה.

15. "הטרדה מאיימת, תקיפה, כליאת שווא, פיטורין בחוסר תום לב, עגמת נפש וכן כאב לסבל"

סעיף זה בכתב תביעה מגלם בתוכו עילות תביעה רבות, חלקן בסמכות בית הדין לעבודה (פיטורים בחוסר תום לב, עגמת נפש) וחלקן עילות נזיקיות שאינן בסמכות בית הדין לעבודה.

16. שעה שכך, הרי שבית הדין יתעלם בפסק הדין, מעילות התביעה שאינן בסמכות בית הדין לעבודה ויתייחס בפסק דינו ברכיב זה של התביעה, רק לעילות של פיטורים בחוסר תום לב ועוגמת נפש.

17. לשון הרע

לטענת הנתבעים, התובעת לא הציגה כל "פרסום" של לשון הרע ולכן דין התביעה להידחות על הסף.

18. טענה זו של הנתבעים הינה טענת הגנה הטעונה ליבון עובדתי, נוכח טענת התובעת כי די באמור בכתב התביעה, כדי לענות על דרישת המחוקק.

19. לא ניתן להכריע בסוגיה זו עתה, בטרם יישמעו ראיות.

הבקשה ברכיב זה, נדחית.

20. עילת תביעה נגד נתבע 2

התובעת מודה בכתב התביעה, שהועסקה על ידי נתבעת 1 .

הנתבעת אינה טוענת בכתב התביעה להרמת מסך כנגד נתבע 2 .

21. עילת התביעה של הטרדה מינית (סעיף 83 ואילך לכתב התביעה) ככל שתוכח, מקימה עילת תביעה אישית כנגד נתבע 2 .

22. כל יתר רכיבי התביעה, ספק אם מקימים נגד נתבע 2 עילת תביעה אישית, לאור ניסוח כתב התביעה ולאור העובדה שאין מחלוקת כי מעסיקתה של התובעת הייתה נתבעת 1 .

נוכח האמור איננו מורים על מחיקת נתבע 2 לכתב התביעה .

סוגיה זו תתברר במסגרת הפלוגתאות.

23. צירוף תמלילים וטענות מבישות

אין כל מניעה לצרף לכתב התביעה תמלילים, המפרטים ומגבשים את עילת התביעה, לטענת התובעת.

באשר להגשת התמלילים כראייה, תהיה הנתבעת רשאית לעתור בעניין זה בשלב הגשת הראיות.

24. לא מצאתי כי כתב התביעה כולל טענות מבישות, כטענת הנתבעים, אשר יש למחקן מכתב התביעה.

25.  סוף דבר

הבקשה לסילוק על הסף נדחית, למעט רכיב התביעה שעניינו פגיעה בפרטיות.

הבקשה למחיקת סעיפים נדחית אף היא.

26. הנתבעים יגישו כתב הגנה תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

27. המזכירות תקבע התיק לישיבת קד"מ והחלטה תשלח לצדדים.

28. משחלק הארי של הבקשה נדחה, ונוכח היקף כתבי הטענות במסגרת הבקשה, אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 3,000 ₪.

 

ניתנה היום, ח' אייר תשע"א, 12 מאי 2011, בהעדר הצדדים.