עזורי נ' קנבל יוקל ואח'

 

בית משפט השלום תל אביב – יפו                          08 יוני 2010

ת"א 10093-11-09

 

בפני: כב' השופט/ת אושרי פרוסט-פרנקל

תובעים:                                     אורן אברהם עזורי

 

-נגד-

 

נתבעים:                                     1. קרין קנבל יוקל

2. עדי סבג

3. דורון סבג      

 

ב"כ תובעים                                1. עו"ד אמיר אלטשולר

ב"כ נתבעים                                1. עו"ד אליהו שטיינר

                                               2. עו"ד עופר שפירא

 

החלטה

 

בפני בקשות לסילוק על הסף שהוגשו מטעם הנתבעים.

לטענתם, עניינה של התביעה דנן, הינו תביעה הצהרתית, צו עשה ואכיפת הסכם בגין מעשים או מחדלים בקשר עם עסקת מקרקעין בין חברה בריטית לבין התובע ואשר גרמה לתובע לטענתו, נזקים.

לטענת המבקשים, התובע עותר בתביעה דנן, להורות על ביטול הסכם ההלוואה בו הונחו שעבודים על דירותיו בבוקרשט שברומניה ואכיפת הסכם מכר מקרקעין שנכרת בינו לבין צד ג'.

לטענת המבקשים הפורום הנאות לברור התביעה הינו רומניה כיוון שהעסקה התבצעה שם.

בנוסף, קיים עניין תלוי ועומד, שנפתח קודם לתביעה זו, ברומניה באותה מחלוקת ובין אותם צדדים.

עוד לטענתם, אין עילה לסעד המבוקש, כיוון שהנתבעים אינם חייבים לתובעים דבר.

בכל מקרה, הסעד הכספי מפאת סכומו, הינו בסמכות בית משפט מחוזי.

התובע הינו איש עסקים תושב הארץ, נתבעות 1-2 הן עורכות דין בישראל, נתבעת 2 הינה רעייתו של נתבע 3.

לטענת המבקשים, המשיב חתם ביום 12.3.07 בשמו ובשם רעייתו על הסכם בטוחה ברומניה בפני נוטריון רומני. הצד השני להסכם הינה חברה בריטית.

בהתאם לסעיף 7 להסכם הבטוחה יש לפרש את המילה "Law" בהתאם לחוק הרומני ומקום ביצוע ההסכם - העברת הכספים לידי התובע ומיקום הנכסים ששועבדו- הוא ברומניה, (ס' 1.2 -1.3 להסכם). הדין החל על ההסכם, הינו הדין הרומני (ס' 19 להסכם) הסמכות השיפוטית הינה ברומניה, ס' 20 להסכם.

החברה הבריטית פנתה ברומניה, בהליך משפטי לאכיפת ההסכם, כנגד המשיב ורעייתו באמצעות הליך משפטי לאכיפת השעבודים. המשיב ואשתו הגישו ביום 13.10.09 כתב התנגדות למימוש השעבודים, ברומניה. מכתב ההתנגדות של המשיב ורעייתו עולה, כי הם לא טענו טענת חוסר סמכות ברומניה וטענו שם לגוף עניין ההתנגדות.

כל המסמכים שצורפו על ידי המשיב ואשתו להליך ברומניה, צורפו גם לתביעה דנן.

המבקשים טוענים, כי הפורום הנאות לדיון בתביעה הינו הרומני, הצדדים לסכסוך יושבים ברומניה, מקופם ההתרחשות של האירועים ברומניה, שם מקום הגישה לעדים ולראיות והצדדים ציפו ששם יתנהל הדיון ככל שתתגלה מחלוקת. בנוסף, לטענתם, אין זה ראוי, שבית המשפט בארץ ידון בתוקפם של הסכמי מכר ושעבודים של מקרקעין ברומניה.

המבקשים טוענים, כי יש לעכב את ההליך כאן עד לסיום ההליכים ברומניה המתייחס למירב הטענות שהעלה המשיב בתביעה דנן.

לטענת המבקשים, בשני הליכים אותה עילה ואותה מערכת עובדתית, אותו סיפור מעשה, אותה התקשרות, אותם מקרקעין, נפקותו של אותו הסכם בטוחה, אותן נסיבות של אי השבת ההלוואה ואותן טענות כלפי המבקשים.

ההליך ברומניה נפתח כהליך ראשון בין הצדדים ונמצא בעיצומו, הסעד שמבוקש כאן, עלול בדיעבד להתברר כמיותר ככל שבית המשפט ברומניה יחליט שלא לאכוף את השעבודים על נכסי התובע ברומניה, ההליך ברומניה צפוי להיות מהיר וקבוע לדיון ביום 19.1.10, התובע עצמו הכיר בבית המשפט ברומניה כמוסמך.

על כל אלה מוסיפים המבקשים, כי לתובע אין עילה, כיוון שאינו זכאי לסעד "שלילי" המבוקש בתביעתו, בקשתו הינה הצהרה שלילית, לפיה אינו חייב למבקשים ולנתבעים האחרים דבר וכי אינו חייב לפרוע את סכום הקרן שבהסכם. זאת, כיוון שהוא מבקש בתביעה דנן, לשמש מגו בפני מימוש השעבודים המתנהל ברומניה, כאשר המבקשים ושאר הנתבעים בתביעה דנן, אינם חייבים לו דבר, וטענות התובע הינן כלפי החברה הבריטית בלבד.

לעניין סמכות עניינית, טוענים המבקשים, כי מדובר בבקשה להורות להם לקבל לידיהם את האדמות, דהיינו, העברת בעלות במקרקעין והסעד להורות לנתבעים להשיב לתובע את מסמכי השעבוד, עוסק אף הוא בביטול הסכם הלוואה ושני סעדים אלה, אינם בסמכות בית משפט שלום.

לטענת התובע, מדובר בעסקה שנעשתה בין ישראליים בליווי עורכות דין ישראליות (נתבעות 1-2), ההסכם הקשור בעסקה זו נחתם בישראל במשרדי נתבע 3 בנוכחות נתבעים 2-3.

לטענתו, ההליך המשפטי ברומניה, אינו עוסק באותה סוגיה ואינו כולל בחובו אותם אלמנים שבתביעה דנן, כיוון שההליך ברומניה, עניינו הוצאה לפועל - מימוש דירות מגורים הקשורות בתובע. בהליך ברומניה, לא נטענו על ידי המשיב, טענות תרמית, הונאה, הטעייה בהסכם ההלוואה, כנגד מי שהונה ורימה אותו, שהם לטענתו, הנתבעים כולם ביחד, שאינם צד להליך ברומניה. החובות על נתבעות 1-2 כעורכות דין בישראל, חלות עליהן מכוח החוק הישראלי.

לטענת המשיב, שני ההליכים אינם נסמכים על אותה מערכת עובדתית, ולכן, אין למחוק את התביעה כאן.

המשיב טוען כי בתביעה דנן הוא עותר לסעד הצהרתי – פוזיטיבי- בדבר בטלות ההסכם שנחתם בין צדדים ישראליים בישראל, וכך גם עתירתו למתן צו עשה כנגד הנתבעים- הדרישה להשבת מסמכים ואכיפת הסכם, הינו סעד פוזיטיבי.

לעניין הסמכות העניינית של בית משפט שלום, טוען המשיב, כי התביעה דנן אינה עוסקת בבעלות במקרקעין, שכן אלה אינם רשומים בארץ, ודומה הדבר למימוש שטר משכון, להבדיל משטר משכנתא.

על כל אלה מוסיף המשיב, כי המבקש נוטל מחד גיסא, כי בית משפט זה נטול סמכות ומאידך, יטען בפני בית המשפט ברומניה, כי אף לו אין סמכות בעניין המחלוקת נשוא תביעה זו, אלא שהסכמות היא בישראל.

אילו היה מוכן לכך המבקש, והיה נותן הסכמתו שהמחלוקת ביניהם תידון ברומניה, היה מושך התובע את התביעה דנן.

המבקש בתשובתו טוען, כי אין מדובר בבקשה לסעד פוזיטיבי, כיוון שהמשיב מחזיק בידו 750,000 יורו בתוספת הצמדה וריבית, השייכים לבקש (נתבע 3) והמשיב אף מודה, כי את הקרקעות אותן הוא מבקש להעביר למבקש (נתבע 3) אינן שייכות למשיב. מטרתו בתביעה דנן היא להורות שאינו חייב דבר למבקש.

לעניין היות התביעה, תביעה במקרקעין, טוען המבקש, כי סמכות בית משפט השלום הינה לדון בתובענות במקרקעין שעניינן אחזקה ושימוש ואין כל משמעות לשאלה אם המקרקעין מצויים בארץ, אם לאו.

הסעדים להם עותר התובע בסעיף 85 לכתב התביעה הינם:

א. סעד הצהרתי לפיו הסכם ההלוואה אשר נחתם בחודש מרץ 2007 בינו לבין נתבע 3 אשר הוכן על ידי נתבעות 1-2 ותורגם לרומנית על ידי עורכי דין ברומניה מטעם הנתבעים. לטענתו, הוא הוחתם על ההסכם מבלי שקרא אותו ומתוך אמון מלא בנתבעת 1 ומבלי שידע שנתבעות 1-2 מייצגות את נתבע 3 מולו. התובע טען כי סבר שמדובר בהסכם למראית עין המסדיר את היחסים ביניהם, ולא בביצוע עסקה.

לגרסת התובע, הסתבר לו בדיעבד, כי הנתבעים החתימו אותו במרמה על הסכם הלוואה ולא כעסקת השקעה ברומניה וכי הם מבקשים להוציא לפועל הסכם זה.

לעניין זה, לא ניתן לקבוע בשלב זה, כי אילו יוכיח התובע את כל האמור בכתב תביעתו, לא יהיה זכאי לסעד לו הוא עתר.

אכן, מדובר בהסכם שנעשה ברומניה, ולעניין הפורום הנאות, יש לקחת בחשבון את נושא תום הלב של המבקשים, אשר לא הסכימו בדיון שהנושא יתברר ברומניה.

מכיוון שכך, אני קובעת כי לעניין זה הסמכות המקומית הינה בבית משפט זה.

ב. צו המורה לנתבעים ו/או למי מהם, לקבל לידיהם את האדמות ברומניה ולחתום על כל מסמך לעניין זה.

ג. צו המורה לנתבעים להשיב לתובע את מסמכי השעבוד ו/או שטרי המשכנתא שהופקדו בידם כבטוחה לדירות התובע ולחילופין, צו המורה לנתבעים ו/או למי מהם להמציא לתובע שטרי ביטול לעניין שעבוד דירותיו ברומניה.

לגבי שני הסעדים האחרונים, המפורטים בסעיפים 85.2. ו- 85.3 לכתב התביעה, בית המשפט בוחן את מהות הסעד ולא את האופן שבו ניסח זאת התובע.

שני סעדים אלה, מנוסחים כעניין שבחזקה במקרקעין, אלא שמהות סעדים אלה הינה ביטול הסכם השעבוד והצהרה שהמשכנתא אינה בתוקף. סעדים אלה אינם בסמכות בית משפט זה. ביטול משכנתא ומכר מקרקעין, אינם בגדר חזקה ושימוש. ומשכך סעדים אלה יימחקו מכתב התביעה.

ניתנה היום, כ"ו סיון תש"ע, 08 יוני 2010, בהעדר הצדדים