מיכל מרטין נגד בנק הפועלים

 

בית משפט העליון                                                     05 מרץ 2003

רע"א 10895/02

 

בפני:                                                     1. כב' השופט/ת א' ריבלין

העותר:                                                  1. מיכל מרטין

-נגד-

המשיבים:                                               1. בנק הפועלים בע"מ סניף 661 רעננה

2. יהודה מרטין

                                   

ב"כ העותר:                                            1. עו"ד שחר ולנר

                                                            2. עו"ד אמיר אלטשולר

ב"כ המשיבים:                                         1. עו"ד תמי סלונים

2. עו"ד רונית זיו-לוי

                                                            3. עו"ד רונן מזור

 

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בתיק בר"ע 2757/02, בש"א 20233/02 מיום 5.12.2002 שניתנה על ידי כבוד השופטת אסתר קובו

 

נושא: עיכוב ביצוע עד סיום הליכים בתובענה העיקרית

בית המשפט העליון עונה על השאלות:

  1. האם יש להורות על עיכוב מימוש המשכון עד לסיום ההליכים בתובענה העיקרית?
  2. האם מימוש המשכון יגרום נזק שבגינו יש לעכב את הביצוע?

החלטה

1. המשיב - בנק הפועלים בע"מ (להלן: הבנק) - פתח בהליכי הוצאה לפועל לשם מימוש משכון על זכויותיה של המבקשת בדירת מגוריה, וזאת בשל אי-תשלום חלק מחוב כספי כלפי הבנק. במסגרת תביעה לסעד להצהרה בדבר בטלות שטר המשכון, התלויה ועומדת בפני בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, הגישה המבקשת בקשה לצו זמני שיאסור על פינויה של המבקשת מדירתה עד סיום התובענה העיקרית. בקשתה נדחתה, ובקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט המחוזי נדחתה אף היא. עתה מתבקשת רשות ערעור נוספת, שבמסגרתה הוריתי על עיכוב מימוש המשכון עד מתן החלטה אחרת.

המערערת סומכת את בקשתה למתן צו מניעה זמני על שני נימוקים. האחד, סיכוייה הגבוהים, לטענתה, לזכות בערעור ולהביא לביטול שטר המשכון. השני, העובדה שהמדובר בדירת המגורים היחידה שבבעלותה, המאכלסת את ארבעת ילדיה ואותה. מעבר לכך טוענת המבקשת כי בכוונתה לשלם לבנק בזמן הקרוב סכום של 250,000 ש"ח, שמכסה לטענתה את שארית החוב לבנק. הבנק טוען, לעומת זאת, כי עיכוב מימוש המשכון יקטין עד מאוד את סיכוייה לממש את חובה, וזאת נוכח תפיחת החוב הכספי, וכי ממילא לא יכסה תשלום בסך 250,000 ש"ח את שארית החוב.

2. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה עליה רשות לערער והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. לאחר שבחנתי את טענות המבקשת ואת תגובת המשיבה, החלטתי כי מן הדין להיענות לבקשה. בנסיבות המקרה – היות הנכס הממושכן דירת המגורים היחידה של המבקשת ושל ילדיה – עלול לגרום מימוש המשכון בשלב זה נזק רב מדי למבקשת ולבני משפחתה, שעלול לעלות על הנזק שייגרם למשיבה במידה ותידחה התובענה העיקרית.

התוצאה היא, אפוא, כי הליכי מימוש המשכון יעוכבו עד להכרעה בתובענה העיקרית. ברי, כי אין בכך להביע עמדה לגוף הדברים באשר לסיכויי המבקשת בהליך העיקרי.

 המשיבה תשא בהוצאות המבקשת בסך של 5,000 ש"ח.

 ניתנה היום, א' באדר ב' תשס"ג (5.3.2003).

 

 ש ו פ ט

_________________________