כהן נ' פריהר

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

ת"א 33582-07-11

בפני

כב' השופטת שרה דותן  

                                           תובע

מנשה כהן
ע"י ב"כ עו"ד אמיר אלטשולר

-נגד-

נתבעים

1. אילה פריהר
2. יעקב ישראלוב
3. יעל ישראלוב ג'נאח

4. אברהם ישראלוב

ע"י ב"כ עו"ד עמי בן ששון

 

 

החלטה

בקשה לסילוקה על הסף של תביעה ולחילופין העברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה.

רקע

תביעה זו עניינה מתן צו עשה לאכוף על הנתבעים קיום הסכם והסכמות הקיימים בינם לבין התובע לעניין פירוקה מרצון של חברת הוואי השקעות בע"מ, שהינה חברה פרטית (להלן: "החברה"), לשם חלוקת נכסים וכן למתן צווים הצהרתיים וצווי עשה הקשורים לזכויות הקנייניות של התובע וכן לקבל מידע בכל הקשור לחברה שמחצית מניותיה שייכות לו.

על פי העובדות העולות מכתבי הטענות, אמו המנוחה של התובע היתה נשואה לנתבע 4. נתבעים 3-1 הינם ילדיו של נתבע 4.

בשנת 2001 נפטרה האם.

בתאריך 13.11.03 נערכה ישיבת דירקטוריון של החברה בה הוחלט לאשר העברת מחצית ממניות החברה לתובע.

העברת המניות נרשמה כדין על ידי רשם החברות. החברה מחזיקה בשני נכסי מקרקעין ועילתה העיקרית של התביעה הינה חלוקת הזכויות בנכסי המקרקעין, בהתאם לזכויות בחברה.

הבקשה מפרטת שורה של נימוקים לסילוקו על הסף של ההליך או העברתו לבית המשפט לענייני משפחה.

בדיון שהתקיים בתאריך 17.03.13 הודיעו המבקשים כי הם חוזרים בהם מטענות ההתיישנות והעדר היריבות. אדון בטענות המבקשים על פי סדרן.

העדר סמכות עניינית

על פי הנטען בבקשה, התובע והנתבעים הם בני משפחה אחת והסכסוך יסודו בקשר המשפחתי, וכי העברת הזכויות מנתבע 4 לתובע ולנתבעים 3-1, ללא תמורה, נעשתה על יסוד הקשר המשפחתי.

דין הטענה להידחות.

בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענייני משפחה שני תנאים מצטברים להקניית הסמכות העניינית לבית המשפט לענייני משפחה. הראשון היותם של הצדדים בני משפחה והשני שעילתה של התביעה סכסוך בתוך המשפחה.

אין חולק כי הצדדים בענייננו מוגדרים כבני משפחה על פי סעיף 2(א) לחוק, אולם בכך לא די ויש לבחון את השאלה האם עילתו של הסכסוך בתוך המשפחה.

כאמור בספרם של השופט שאול שוחט ועו"ד דוד שאווה, סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה (עמ' 144):

"כתב תביעה שעניינו תובענה אזרחית בין בני משפחה חייב לגלות אפוא 'עילת תביעה' במובן המשפטי שלה וכן הוא חייב להצביע על כך שעילת התביעה המשפטית, אותה מערכת עובדות המזכה את התובע 'עילתה סכסוך בתוך המשפחה'".

על מנת שעניין יסווג כמצוי בסמכות בית המשפט לענייני משפחה, יש לברר נתונים עובדתיים בעלי אופי אובייקטיבי וסובייקטיבי.

בפן הסובייקטיבי תיבחן גם התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם, דהיינו איך הם עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם – האם הסכסוך בעל אופי משפחתי או מחלוקת שעיקרה אזרחי (ראו ע"א 1662/99 חזקיהו חיים נ' אליהו חיים ואח', פ"ד נו (6) 295).

בענייננו, הן הפן האובייקטיבי והן הפן הסובייקטיבי מצביעים על כך שבסכסוך אזרחי עסקינן. עילת התביעה הינה פירוק חברת יחידים וכפועל יוצא פירוק השימוש במקרקעין, נכסי החברה. אין לסוגיות שמעלה התביעה וליחסי המשפחה מאומה.

באשר לפן הסובייקטיבי, המבקשים עצמם גילו דעתם כי הם רואים במחלוקות ביניהם סכסוך אזרחי בכך שהגישו לבית משפט השלום בתל-אביב תביעה לסילוק ידו של המשיב ממקרקעין שבבעלות החברה (ת.א. 25905-11-11) וכלשונה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה בע"א 1662/99 הנ"ל:

"הדגשים שהצדדים עצמם מניחים על אופי היריבות ביניהם חשובים במלאכת איתור היסוד הדומיננטי במחלוקת לצורך סיווגו של הנושא לסמכות העניינית של הערכאה המתאימה".

יוער כי בעניין חיים הנ"ל עילת התביעה היתה הכרה באחד הצדדים כבן ממשיך במושב בהמשך להסכם שנכרת עם אמם של שני הצדדים.

תביעה נגזרת

על פי הנטען בבקשה, אין לתובע כל עילה וזכות לקבלת הסעדים המבוקשים בסעיף 29 לכתב התביעה כנגד בעלי המניות או צדדי ג', מאחר שהוא כבעל מניות אינו החברה ואין לו כבעל מניות כל זיקה ישירה לזכויותיה. הדרך המוכרת בדין להגשת תביעה על ידי בעל מניות בשם חברה הינה תביעה נגזרת.

גם טענה זו דינה להידחות.

סעיף 198א' לחוק החברות קובע:

"תביעה נגזרת טעונה אישור בית משפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב".

החלטתה של כב' השופטת ד' קרת בתנ"ג 41138-11-12 יהודה נעים נ' נירה רגב ואח' נדונה סוגיה דומה לענייננו ובפרק הדן בשאלה האם הגשת התביעה נועדה לטובת החברה, קבעה כב' השופטת:

"יש לזכור גם כי מדובר בחברת מעטים בה קיימים שני בעלי מניות בלבד, המחזיקים מניות באופן שווה. בסיטואציה זו קיימה למעשה מעין שותפות בין בעלי המניות. במצב דברים זה, גוברת חובת האמון בין בעלי המניות, כמו גם ציפיותיהם להשתתף בניהולה של החברה (לחובת אמון של בעל מניות כלפי בעלי מניות אחרים בחברה פרטית הדומה לשותפות, ראו ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק פויכטונגר בע"מ פד"י לח (3) 253 בעמ' 284).

בספרה דיני חברות נאמר על ידי א. חביב סגל ז"ל כי הבחירה בין סוגי ההליכים השונים - תביעה אישית, תביעה ייצוגית ותביעה נגזרת, מושפעת מתכניו המהותיים של הדין. חביב סגל הצביעה על חמישה מצבים בהם יש להכיר בעילת תביעה אישית הקמה לבעל מניות כאשר נגרם לחברה עצמה נזק. אחד המקרים המצוינים על ידיה הוא נזק כתוצאה מהפרת חובות הדדיות של בעלי מניות בחברות הדומות במהותן לשותפות.

בניגוד לטענת המשיבות, אין לקבוע באופן נחרץ כי לא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשמה של חברת מעטים שיש לראות בה מעין-שותפות. עם זאת, בחברה מסוג זה, מחלוקות פנימיות הקשורות לענייניה של החברה ייטו לשאת אופי של מחלוקות אישיות ושל סכסוך בין בעלי מניות, והאינטרסים שמבקשים להגן עליהם יערבו, כמעט בהכרח, אינטרסים אישיים של בעלי המניות, שלא יהיה מקום לבררם במסגרת של תביעה נגזרת".

יפים דברים אלה לענייננו.

כמו בעניין נעים, גם בענייננו נראה שהצדדים נמצאים במצב של מבוי סתום אשר אינו מאפשר את המשך הפעלתה של החברה במשותף על ידיהם וההשמצות ההדדיות שהרעיפו הצדדים על יריביהם בכתבי הטענות יעידו על כך. במצב דברים זה של משבר אמון מוחלט בין בעלי המניות בחברה, המהווה מעין שותפות, לא ניתן לקבוע שהגשתה של התביעה נעשית לטובתה של החברה.

העדר עילה

על פי הנטען הנתבעים 3-2 אינם ולא היו צדדים להתקשרות ולא נטען בכתב התביעה כי הסכימו לפירוק החברה מרצון או להעביר אי-אילו זכויות מזכויותיה או זכויותיהם לתובע ומשכך, לא ניתן לדרוש אכיפתו של הסכם שלא היו צד לו.

גם טענה זו דינה להידחות.

מבקשים 3-2 קיבלו מנתבע 4 את מניותיהם לאחר שהלה קיבל על עצמו התחייבויות מסויימות (על פי הנטען), ומשכך אין הם יכולים להתנער מהתחייבויות אלה. יתרה מכך, בהיותם בעלי מניות בחברה חל מעילות התביעה מתייחסות גם אליהם.

אי תשלום האגרות הראויות לריבוי הסעדים הנדרשים ואי צירופם של הצדדים הראויים

ההשגות המתייחסות לאופן ניסוח הסעדים המבוקשים המפורטות בפרק זה מקומן הראוי הינו בבקשה למתן פרטים נוספים. יתרה מכך, המבקשים אינם מציינים מהן האגרות שראוי היה לשלמן בגין הסעדים המפורטים בסעיף 29 על פי התקנות, כך שלא ניתן לקבוע אפילו לכאורה שלא שולמו אגרות כדין.

יתר הטענות שפורטו בבקשה כוללים רכיבים עובדתיים הטעונים בירור ולא ניתן להכריע בהם בשלב המקדמי.

 

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה בסך 10,000 ₪ ישולמו על פי התוצאות בהליך העיקרי.

 

נקבע לשמיעת הוכחות בתאריך 25.03.14 שעה 09:00.

העדויות הראשיות יוגשו בתצהירים וכן יוגשו תיקי מוצגים.

עדויות התובע לא יאוחר מיום 23.01.14.

עדויות הנתבעים לא יאוחר מיום 23.02.14.

המסמכים יועברו ישירות בין הצדדים.

הדיון יוקלט והצדדים ידאגו לתשלום עבור ההקלטה, אלא אם כן יודיעו לבית המשפט על התנגדותם לא יאוחר מיום 23.02.14.

ההחלטה תשלח בדואר לצדדים.

ניתנה היום 1.12.13 בהעדר הצדדים.

                                                שרה דותן,

                                          אב"ד