חתומים על סעיף המגביל את עיסוקכם - לא בטוח שהסעיף תקף!

                                              עו"ד שחר ולנר

עובדים רבים חתומים על סעיף המגביל את עיסוקם לאחר הפסקת עבודתם אצל המעביד. במסגרת סעיפים אלה מוגבלים העובדים, בין השאר, לעסוק בעיסוק מתחרה לזה שבו עוסק מעבידם, בין אם מדובר בעבודה במסגרת מעביד חדש ובין אם בעסק שנוסד על ידי העובד. נדמה כאילו העניין רלבנטי לעובדי היי טק בלבד, שם נהוג לחתום על תניות המגבילות את עיסוקם, אך בהחלט אין הדבר מוגבל רק לעובדי היי טק, כי אם לכל עובד החתום על סעיף הגבלת עיסוק.

כל מי שחתום או עומד לחתום על סעיף שכזה, מן הראוי שיקרא קודם לכן את פסק הדין התקדימי שהוציא מלפניו בית המשפט העליון, מפיו של הנשיא אהרון ברק, בנוגע למגבלתן ותוקפן של תניות המגבילות את חופש עיסוקו של עובד. ע"א 6601/96 במברג רוזנהיים בע"מ ואח' נ' משה סער ואח'.

פסק הדין האמור מהווה אישור נוסף של הערכאה המחייבת על רשימת החלטות דומות שניתנו בעבר על ידי ערכאות נמוכות יותר, כדוגמת ע"ע 164/99 דן פרומר ואח נ' רדגארד ע"ע 292/99 עדי עמיחי ואח נ' חברת יוסי גולדהמר בע"מ ואח דב"ע 914079/99 עב 202373/99 אימג'סטור מערכות בע"מ נ' אהרון ווזובוי גיאו אינטראקטיב ת"א 05838/98 מנו שרותי אח"מים בע"מ נ' ולה סרוויסס שירותי חניה נהיגה ולימוזינה בע"מ ועוד ...

בהחלטתו קבע הנשיא ברק כי תניות המגבילות את חופש העיסוק מעבר לאינטרסיים הלגיטימיים של הצדדים נוגדות את "תקנת הציבור" ועל כן הן בטלות.

ניתוח השאלה האם התחייבות של עובד שלא להתחרות במעבידו הקודם הינה כדין, נבחנת על ידי איזון האינטרסים של המעביד מחד והעובד מאידך, קרי – בחינת עקרון חופש החוזים ומתן הגנה למעסיק על השקעותיו בהכשרת עובדיו למול עקרון חופש העיסוק והתחרות וחופש הבחירה של העובד.

בית המשפט העליון קבע כי באיזון כולל חופש העיסוק גובר כאשר מנגד עומד רק האינטרס של המעביד לאי תחרות, ואילו חופש החוזים גובר כאשר לצידו עומד אינטרס לגיטימי של המעביד כגון אינטרס "קנייני" או "כעין קנייני" של המעביד.

בנסיבות המקרה המתוארות בפסק הדין חתם העובד, שהועסק כטכנאי מחשבים אצל המעבידה, על התחייבות שלא להתחרות בה גם לאחר סיום עבודתו אצלה. בעקבות ההחלטות הקודמות בעניין כמו גם במקרה זה, בהן ביטלו בתי המשפט תניית הגבלת עיסוק שהופיעה בחוזה עליו חתם העובד, עלתה שאלה חשובה לגבי מה ערכה ומה חשיבותה של התחייבות חוזית זו, שהרי היא מיותרת באם דינה להתבטל על ידי בתי המשפט. אך גם לשאלה זו ישנה תשובה בפסק דינו של הנשיא ברק. לדידו של הנשיא אכן ירד חשיבותן של התניות להגבלת חופש העיסוק. אך למרות זאת אין לומר כי הן מיותרות, וזאת משתי סיבות: האחת, משום שאין חפיפה מלאה בין ההגנה הניתנת עפ"י הדין הכללי ל"אינטרסים הלגיטימיים" של המעביד לבין ההגנה הניתנת להם במסגרת תניות להגבלת חופש העיסוק. והשניה, משום שלתניה חוזית חשיבות "ראייתית".

 

אזהרה!

כל המידע המוצג במאמרים הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.